י' תיאור מקרה - כאבים במפשעה וקושי בהליכה

תאור מקרה

כאבים במפשעה וקושי בהליכה

מאת: יעל קונש

 

מפגש ראשון

י' כבת 60, משתתפת בקבוצות מודעות דרך תנועה בשיטת פלדנקרייז שאני מקיימת.

בחודשיים האחרונים היא סובלת מכאבים עזים במפשעה שמאל. הכאבים מופיעים בהליכה ובשינויי תנוחה בשכיבה, מחמירים בעלייה במדרון ומחמירים עוד יותר בירידה במדרון.

לדבריה. הכאבים החלו בעקבות תנועה מאומצת שעשתה בשעור יוגה. ארקוקסיה הקלה את הכאבים רק בתקופה שנטלה אותה ואח"כ חזרו הכאבים

 

היא מחליטה לקחת שעור F.I  (שעור פלדנקרייז אישי) בעקבות החמרה שחלה במצבה לאחר שעזרה לאישה קשישה שנפלה לקום.

 

כשהיא מגיעה אלי היא דורכת בזהירות רבה על רגל שמאל. הנחת משקל על הרגל מכאיבה לה מאוד לא רק במפשעה, אלא גם בישבן השמאלי, הגב התחתון ומפרק ירך שמאל.

טונוס השרירים באזור האגן שלה גבוה במיוחד ברצפת האגן ובצד שמאל הרבה יותר מאשר בצד ימין.

 

אני חושבת שיהיה נכון אם אוכל לעזור לחוש איך האגן יכול להיות תלוי מתחת לע"ש ובית החזה ובו בזמן נשען בצורה דינמית על מפרקי הירך.

 

מהלך השיעור:

 

1. אני מבקשת ממנה לשכב על הגב. הברכיים שלה רחוקות מהרצפה וגם הקשת של הגב התחתון אינה מונחת. אני  מניחה גליל מאחורי הברכיים שלה כך שגם הברכיים נתמכות וגם הגב התחתון מוצא משען נוח על הרצפה.
2. אני מניחה שתי ידיים שלי על עצמות האיליום שלה מקדימה ומגלגלת אותן בקלות לכיוון המיטה. האגן כמעט ולא זז בתגובה וניכר שגם שרירי הבטן עובדים במאמץ רב המפריע לאגן לנוע בחופשיות.
3. אני מחליטה לעבוד קודם על הצד היותר נוח שלה, זה שלא כואב, מתוך מחשבה שיהיה לה זמין להתנסות בתנועות חדשות על הצד הזה. אני מעמידה את הרגל הימנית שלה. מניחה את היד שלי, כשהיא מאוגרפת ברכות מתחת לעצם המושב הימנית שלה ודוחפת את עצם המושב כלפי מעלה בכיוון הראש. האגן ושאר הגב לא נענים לכוח שמופעל עליהם ונשארים ללא תנועה. השרירים סביב עצם המושב נוקשים למדי ומעידים על מאמץ הרב שהיא עושה בשרירי הישבנים על מנת לעמוד. את התנועה הזו, אחזור ואבדוק במהלך המפגש עוד פעמים רבות.
4. אני מתחילה לעבור בעדינות רבה עם האצבעות שלי לאורך קו האיליום הימני שלה מקדימה. מהחלק הגבוה שלו הקרוב אל הראש ועד לחלק התחתון ביותר אליו אני יכלה להגיע באזור המפשעה. בעזרת המגע שלי אני גם משרטטת עבורה את מבנה האגן וע"י כך מגבירה את המודעות שלה אליו. בהתאמה עם פליטת האוויר שלה אני מאפשרת לה לחוש את טונוס הרקמות הרכות וכיצד הטונוס הזה משתנה עם שנוי הלחץ התוך ביטני המתהווה תוך כדי השאיפה והפליטה של האוויר. הטונוס הכללי של שרירי הבטן יורד בהדרגה ובד בבד תנועת הבטן החתונה בנשימה הופכת ברורה יותר.
5. אני בודקת שוב איך עוברת התנועה מעצם המושב שלה כלפי מעלה וניכר כי האגן מתחיל להגיב לתנועה זו.
6. כעת אני עוברת בעדינות לאורך הצלע התחתונה ביותר שלה בצד ימין, מהמרכז, באזור הסלור פלקסוס וימינה לכיוון הגב. גם כאן אני מדגישה עבורה בעת ובעונה אחת את המבנה הגרמי. את הטונוס של הרקמות הרכות ואת השינוי שלו ביחס לנשימה. התנועה בבטן העליונה נהיית מלאה יותר.
7. כעת אני מניחה יד אחת שלי על האיליום הימני שלה ויד שנייה על הצלעות התחתונה ובעדינות מקרבת אותם זה לזה. שרירי הבטן מתקצרים וזה מאפשר לה להבחין איך אפשר להפחית עוד מהמאמץ ההרגלי והלא הכרחי בשרירים אלו. הנשימה הולכת ומעמיקה והמתח בבטן התחתונה הולך ופחות.
8. אני חוזרת אל עצם המושב שלה ומגלה שהרקמות מסביב רכות וחופשיות. תנועת הדחיפה כלפי מעלה בכיוון הראש עוברת עכשיו ללא הפרעה דרך האגן וע"ש נע בין הצלעות כמו שיפוד. היא מבחינה בשינויי
9. אני חוזרת על כל התהליך בצד השני וגם כאן, בסופו, תגובת השלד להעברת הכוח דרך עצם המושב היא קלה ושוטפת.

 

בסיום המפגש י' הולכת בחדר היא חשה את התנועה הרבה יותר חופשית. הצליעה פחתה במידה ניכרת, מה שמעיד על יותר בטחון באפשרות להניח משקל על רגל שמאל ועל הפחתה בכאב.

 

מפגש שני לאחר 4 ימים

 

י' עדיין נזהרת בהנחת משקל על הרגל השמאלית, אך הצליעה כמעט ולא ניכרת. היא מספרת שאחרי המפגש הקודם יכולה הייתה ללכת מרחק ניכר ללא כאב.

 

אני חושבת שיהיה נכון לחזור ולהדגיש את מה שהבהרנו במפגש הקודם ולחזק את התחושה של האגן התלוי ע"י הבהרה של התנועה האפשרית בין הצלעות.

 

מהלך השיעור

 

1. אני חוזרת בקצרה על מהלך השיעור הקודם בצד ימין. מלכתחילה תנועת האגן יותר חופשי והיא מגיבה מהר מאוד להתערבויות שלי
2. אני מעביר את תשומת הלב שלי ושלה אל הצלעות בצד ימין מתוך כוונה לאפשר לה לחוש איך המרווחים בין הצלעות יכולים לגדול ולקטון ואיך זה קשור לאגן שלה.      אני עושה את זה בכמה אמצעים.

• מאריכה את היד הימנית שלה מעל הראש ומאפשרת לה לחוש מה משתתף בתנועת היד, מה מהשלד הולך אחרי היד

• כמו בשעור הקודם. מדגישה את המבנה ע"י מגע לאורך הצלעות וביניהן.
• דוחפת כל צלע בתורה לכיוון האגן (בהתאמה עם פליטת האוויר)
• חוזרת בכל פעם להתארכות היד, עד שהיא יכולה לחוש את כל הצלעות הולכת אחרי היד, כמו גם המותן הימנית והאגן.

3. אני חוזרת לבדוק את תנועת העברת הכוח מעצם המושב לכיוון הראש ושתינו מוצאות את תנועת ע"ש חלקה וקלה מאוד.
4. אני חוזרת על התהליך בצד השני.

 

כשי' קמה בסיום המפגש היא חשה שהיא יכולה לדרוך שווה על שתי הרגליים