פלדנקרייז לילדים עם צרכים מיוחדים

נחשפתי לראשונה לעבודה עם ילדים כשביליתי אצל ד"ר פלדנקרייז בביתו בתל אביב לאחר השנה השלישית שלי בהכשרה באמהרסט ב 1982. נהגו להביא אליו ילדים לשיעורים. שתי ילדות שהגיעו אליו באופן סדיר היו אליזבת והדר (אשר מופיעות בהקלטות הוידיאו שניתן לראות באתר הIFF ). שוחחתי איתו רבות בעניין הילדים, ההורים ומה שעשה לאחר שהמשפחות הלכו. כמו בכל נושא, גם בעניין זה ראה ד"ר פלדנקרייז את התמונה הרחבה והתייחס לכל מה שנוגע לכל ילד או ילדה ולסביבה שלו או שלה (בהמשך, כשאין מדובר על אדם מסוים, כל פעם שכתוב "ילד" הכוונה ל"ילד או ילדה").

מאז עבדתי עם מגוון רחב של ילדים כחלק משגרת העבודה שלי. מעולם לא חשבתי שמה שעשיתי עם ילדים ומה שהבנתי לגבי ילדים והתפתחותם יוצא מגדר הרגיל. לדעתי זה היה חלק שגרתי של שיטת פלדנקרייז כפי שיישמתי ולימדתי אותה. לפני מספר שנים

התחלתי ללמד השתלמויות למורים לפלדנקרייז בהתמקדות בילדים עם צרכים מיוחדים וליישם את שיטת פלדנקרייז בצורה יעילה בעבודה עם ילדים אלו.

בתוכניות ההכשרה למורים לפלדנקרייז, לומדים המשתתפים לחוש, להרגיש ולהבין את עצמם לעומק ורוכשים מיומנות בסיסית בהעברת שיעורי מודעות דרך תנועה ואינטגרציה פונקציונלית. זה דבר ראוי כשלעצמו ואלה הישגים לא מבוטלים, אך בשיחות עם מורים התחוור לי הצורך הרב שלהם ללמוד בצורה יסודית ומעמיקה את כל היבטי תהליך התפתחות הילד. למרות מספרם הרב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, לא היתה בנמצא תוכנית להכשרת אנשים לעבודה עם הילדים האלה באירופה.

מתוך הצורך הזה, ומתוך כך שאני בעצמי חשתי צורך בגישה נוספת בתוך שיטת פלדנקרייז, נולד הקורס שפיתחתי במשך כמה שנים.

התרומה של שיטת פלדנקרייז בתחום הזה יכולה להיות אדירה, ולצורך כך חשוב שמורי פלדנקרייז ירכשו את הידע והכישורים הספציפיים שיובילו אותם ליישום המועיל ביותר של השיטה עם ילדים עם צרכים מיוחדים.

ללימוד בנושא התפתחות הילד ובנושא הצרכים המיוחדים האפשריים היבטים רבים: נוירולוגיים, ביו-מכאניים, רגשיים, שכליים, חברתיים, סביבתיים ועוד. כל ההיבטים חשובים. נוכחתי לדעת שהעברת ידע מעמיק בתהליכי ההתפתחות התנועתית מכרעת למורים. אנו פותחים בהיבטים הביו-מכניים, כלומר הצצה מעמיקה והתנסות עם ההיבטים ההתפתחותיים של תנועה

לדעתי, הבנת ההיבטים ההתפתחותיים של תנועה כרוכה בהבנת המרכיבים היסודיים של תנועה בשלבים העיקריים של ההתפתחות בשנה הראשונה והשנייה של החיים. למרכיבים מיוחדים אלה קשרי גומלין אחד עם השני ותלות הדדית ששלבי התפתחות ומורכבות נתמכים בהם. חשוב ללמוד בהקשרים שונים כך אפשר יהיה להכיר את הפרטים של מרכיבים אלה ולראות כיצד הם מתבטאים בכל שלב של התפתחות וגדילה. היכולת לדעת מה לחפש, איך להכיר אותו ולתאר אותו, איך לייחס חשיבות ראויה למרכיבים השונים ואיך להתייחס לדבר בדרך שתועיל לילד בעל הצרכים המיוחדים בצורה פונקציונלית מובילה את המורה לרכוש מיומנות לעזור לילד בעל הצרכים המיוחדים לקחת צעד קדימה.

המפגשים עונים על הצרכים האלה ומאיצים את התהליך באמצעות דגש על צפייה, תיאור, הכרה, תחושה, תנועה והרגשה של המרכיבים הראשוניים והמשניים של שלבי ההתפתחות השונים. לומדים להתמקד בפרטים הקטנים בתוך התהליך המורכב של ילד בתנועה ולהבין אותם. לגבי כל פרט, לומדים לאפיין אותו, להעתיק את התנועה לחזור על התנועה ועל התחושה הקינסתטית שלה והתוצאות שהתנועה עוררת בנו. החוויה התחושתית והתנועתית של המשתתף בתהליכי התנועה ההתפתחותיים הבסיסים והמורכבים יותר מרחיבים את האופקים של המורה כך שיוכל להוות חלק מתהליך בין-סובייקטיבי (משותף) עם ילד בעל צרכים מיוחדים. מצאתי שככל שמורים לפלדנקרייז מצליחים לבודד תחושות ביחס לפרטים מסוימים בתוך תנועה, כך הם מחדדים את יכולתם להבהיר היבטים רבים של הצרכים המורכבים של הילד. היכולת לבנות ולפרק תבניות וסדרות של תנועות התפתחותיות מגבירה את הביטחון ביכולת לנהל את יחסי הגומלין עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הפעילות ההדדית עם ילד עם צרכים מיוחדים מכילה הרבה מעבר להבנת תנועות הגוף כשלעצמן. לעומת זאת, המייחד את שיטת פלדנקרייז הוא דווקא העבודה באמצעות תנועה. זהו הבסיס שעליו נשענת העבודה של כל מי שעובד בשיטה. כאשר למורה לפלדנקרייז יסוד איתן של כישורים מורחבים בתצפית, תיאור, תחושה ותנועה, ניתן להתקדם ביתר ביטחון ולהתחבר לעולם הפנימי של הילד. זרימה ותגובה למצב הנוכחי ויחסי הגומלין החיוביים חשובים בהרבה מכל ארגון שיטתי של החומר הנלמד. עבודה כזו מאפשרת מידה רבה יותר של תקשורת ישירה בין האונה הימנית של מוח המורה לזו של הילד, דבר זה מקדם את החופש והכושר של המורה לסמוך על היכולת שנרכש כדי לתמוך בילד בעל צרכים מיוחדים ולעזור לו לקחת צעד קדימה בצמיחתו ובהתפתחותו.

לאחר ההיבטים ההתפתחותיים של תנועה, יש ההתמקדות על ההיבטים הרגשיים של ההתפתחות. עבודתי עם ילדים הושפעה רבות מעבודתו של דר' אלן שור (Dr. Allan Shore) שנמנה בין החלוצים בתחום תיאורית התיאום והנוירוביולוגיה הבינאישית (Regulation Theory and Interpersonal Neurobiology). עבודה זו מבוססת על תיאורית ההתקשרות של ג'ון בולבי ((Attachment Theory of John Bowlby. הבנה מעמיקה של התקשרות ותיאום (attachment and regulation) מרכזית לגישתי לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים וההבנה הזאת מתגבשת בדרכים מעשיות. הבנה זו כרוכה בהכרח בדגש חזק על היחס הרגשי החיובי עם הילד כבסיס איתן לכל הקשר והתקשורת הבינאישית. הבנה זו גם גורמת לכל אחד מאיתנו להיות מודע לתהליך ההתקשרות (attachment) האישית שלו, להבין ולהכיל אותו ולהבין כיצד הקשר שלנו עם החלק הזה של עצמנו משפיע על הילד שאנו עובדים איתו. זה עוזר למורה לראות את הילד כפי שהוא. יש להפנים בצורה עמוקה שלילד שלפניך מטען גנטי ייחודי ועם זאת שליחסים עם הזולת בסביבה של הילד השפעה גדולה על ההתפתחות העצמית של הילד. יש ללמוד להיות ער וקשוב לכל התקשורת הבלתי מילולית שמתרחשת במרחב הבינאישי. החשיבות של ההתפתחות של הפונקציות של האונה הימנית, הבלתי מילולית, של המוח לילדים בעלי צרכים מיוחדים מכל סוג שהוא מכרעת. יכולות נרחבות בהתבוננות, תקשורת, תחושה ויחסי גומלין עם עצמך ועם הילד מעודדים את הילד לפתח יכולת וויסות בחלקים נוספים מעולמו הפנימי וכמוכן ביחסיו עם העולם שמסביב.

מערך המשפחה, ארגונה והגישות הרגשיות שלה קשורים בהתפתחות כל ילד וצמיחתו. זה נכון גם לגבי ילד עם צרכים מיוחדים, מאחר שהדרישות מכל בני המשפחה גדולים ונחוצים מהם מאמצי הסתגלות רבים. על המורה לפלדנקרייז ללמוד להתבונן ולהקשיב ליחסי הגומלין בין בני משפחת הילד (הורים, אחים ואחיות, סבים וסבתות, מטפלים), לארגון המשפחתי ולסביבה הרגשית.

ניתן לראות כיצד ארבעתנו שקועים לגמרי בתוך האינטראקציה החיובית בזמן שאנו מתייחסים אחד לשני. האחיות מרוכזות בעבודה איתי ומלאות הנאה ושמחה, בעוד שהאב משתתף בשמחה ומגלה את נפלאות המצב ה מתפתח בפניו, תוך ריכוז מלא של כל המשתתפים, בידי השמאלית, אני נוגע בזרוע האחות הגדולה כדי לעודד את הלמידה כיצד להתנדנד קדימה ואחורה, בזמן שבידי הימנית אני מחזיק את זרוע שמאל של האחות הקטנה כדי לעזור לה לשמור על שיווי משקל בזמן שהיא חשה את הקצב ואת הכיוון של התנועה.

הילדה הקטנה הובאה אליי בגלל קושי בשימוש ברגליה ובהליכה. היא חובשת סדים נוקשים מאוד ברגליים אשר מקבעים את הקרסוליים ואת הברכיים. בהתחלה היא נמנעה מתקשורת וממגע. התלות באחותה הגדולה היתה ניכרת והיא אחזה בה ופנתה אליה בחיפוש אחר רמזים רגשיים בזמן שהאב ישב במרחק מה למרות ניסיונותיי לעודד אותו להתקרב.

כבר בגיל צעיר, החלה האחות הגדולה לקחת על עצמה תפקידי השגחה, הגנה וניחום, תוך כדי אכפתיות רבה ותשומת לב מרבית לאחות הקטנה. יכולתי לחוש עד כמה היא ערה לצרכי האחות הקטנה ולדרישות המצב. היא היתה באותו תדר עם האחות הקטנה והתאימה את עצמה גם אליי במהירות רבה. בעוד אני מקשיב לשתי האחיות וקולט את ההימנעות של הקטנה, התחלתי להתייחס בישירות לאחות הגדולה. ראיתי בעיניה שהיא הבינה שאם היא תשתף פעולה, אחותה תצטרף גם. וכך זה קרה באמת. הקטנה חזרה על כל מה שעשיתי עם הגדולה. השיעור המשיך ובקרוב יכולתי להניע את שתיהן תוך כדי הובלה במגע בדרכים שימושיות שעודדו את הקטנה לשכלל את יכולה להשתמש במערכת שלה.

בהמשך, שתי האחיות השתתפו איתי בהתנסויות בתנועות התפתחותיות ובמשחקים. הקטנה התמסרה בשקיקה לתחושות החיוביות ולתחושות שנבעו מהתנועות עד כדי כך שקראה לאבא להצטרף. משנענה, הפך השיעור לחוויה משפחתית טובה ושלמה שטמונה בה חוויה לימודית חיובית ביותר. כלל לא חשתי כל היסוס במהלך התפתחות המצב ונתתי למהלכים לזרום באופן ספונטני. לעומת זאת, באופן ברור ומכוון הובלתי את המפגש כך שהכל יועיל לבת הקטנה, מאחר שהעדיפות העליונה שלי היא תמיד הענות לצרכי הילד הנזקק ומציאת דרכים לשפר את יכולתו לתפקד. במקרה הנדון, כמו במקרים רבים אחרים, הדרך למטרה הנכספת עוברת דרך שיתוף כל בני המשפחה בצורה חיובית מאוד, תוך התחשבות ביחסים בין בני המשפחה. המצב והמערך של כל משפחה שונים ויש ללמוד להתבונן ולהקשיב למשפחה כמכלול ולהסיק מה מתאים לה ככלל ולכל בן משפחה בפרט. אנו לומדים לעבוד עם משפחות על ידי הדגמה, התבוננות מודרכת ודיון.

אנו מתבוננים גם בילדים שמתפתחים כמקובל וגם בכאלה שיש להם צרכים מיוחדים. צילומי וידאו וצילומים סטטיים של ילדים שונים משמשים אותנו ככלי עזר לפיתוח כושר ההתבוננות, התיאור וההבנה. הם משמשים גם לניתוח השיעורים שמועברים לילדים. לאחר שילד מקבל שיעור, צופים בהקלטה של השיעור ועוברים על חלקי השיעור לאט, תוך כדי הסבר הרעיונות, סידור התנועות, התבניות והתנועות הייחודיות אשר הילד חווה ולומד. מתייחסים לכישורים הדרושים בעבודת הידיים ורואים את העבודה בהילוך איטי כדי להראות בברור כיצד ניתן להשתמש בידיים בעבודה עם ילדים נעים בשלבים שונים של התפתחות, בגילים שונים ועם אתגרים שונים. צילומי מסך שונים משמשים ללמידה ולחזרה על החומר. שיעורי מודעות דרך תנועה (ATM) אשר בניתי במיוחד לצורך זה. שיעורים אלה מתאימים לנושא או לשלב ההתפתחותי שאנו מתמקדים בו בלימודים באותו שלב. מועברים גם שיעורי מודעות דרך תנועה מקוונים. מתרגלים אינטגרציה פונקציונלית (FI) בדרכים שונות, גם עם ילדים וגם עם מבוגרים בהקשר לשלבי ההתפתחות השונים. מאחר שילדים נמצאים בתנועה רוב הזמן (הרבה יותר ממבוגרים) יש צורך ללמוד להעביר FI תוך כדי תנועה של המורה ושל הזולת. כתוצאה מכך דרכים חדשות להעביר FI נלמדות לצד הדרכים המקובלות. כל FI מוסרט ומועלה לאינטרנט ללימוד מעמיק. ספרים ומאמרים מומלצים משמשים להעמקת חווית הלימוד, לתמיכה ולהעשרה בכיתה, לאחר השיעורים וביניהם.