תיאור מקרה - אילן יעקובזון

אלון נער בן ארבע עשרה הגיע לשיעור עם אימו(שהייתה תלמידתי), בעקבות תלונות על כאבי גב תחתון.

בשיחה מוקדמת עם האם, היא הביעה את רצונה שאפגוש את אלון, בררתי את המהלכים שנעשו עם אלון עד כה – ברורים רפואיים שנעשו עד כה, טיפולים שונים ותוצאותיהם. הסתבר שלא נמצאו ממצאים פתולוגים בצילומי הרנטגן ובבדיקות הנוספות ואלון נשלח לטיפולי פיזיוטרפיה אותם סיים ללא שיפור.

אלון נכנס אלי לסטודיו מלווה באימו בביישנות מסויימת, הבחנתי בגובהו הרב ביחס לבני גילו ולעמידתו הקיפוטית בסיגנונה, בראשית שיחתנו התעניינתי בסדר יומו, לימודים, תחביבים וספורט וגיליתי נער עירני, חכם ואוהב ספורט. אח"כ שאלתי אותו מה מביא אותו אלי והוא סיפר כי כואב לו הגב תוך שהוא מצביע על חלקו התחתון וכי קיבל מהפיזיותרפיסט תרגיל לכך. בקשתי ממנו להראות לי את התרגיל והוא ירד אל המזרון לעמידת שש, שלח יד ורגל ימין באוויר וכך לקח אותם מעלה בהקשתת הגב, הבחנתי בשימוש לא פרופורציונאלי – כלומר חלוקת העבודה הייתה כך שהאיזור הטורקלי לא השתנה בהקשתה והתנועה התבטאה באיזור מוגבל של הצוואר והמותן. כמו כן הבחנתי שתשומת ליבו הייתה נתונה לגודל התנועה – טווח מקסימלי ולמספר החזרות שעשה לאחר שהדגים לי פנה אליי ואמר שהוא נדרש לעשות מאה תנועות כאלה בכל צד. שאלתי אותו האם הוא עושה זאת והוא ענה "לא. זה משעמם!!!"

ביקשתי מאלון לבוא אל השולחן והנחתי אותו להחליף את ההישענות על הידיים והברכיים בהנחת פלג הגוף העליון על השולחן(בתנוחת כריעה) כדי שהמיטה תספק תחליף מאמץ לעבודת הזוקפים המוגברת. בתנוחת הכריעה התלמיד כורע על הרצפה כשברכיו מפוסקות בצורה נוחה ליד השולחן כשהירכיים ניצבות לרצפה והבטן החזה והראש מונחים על השולחן. משום גובהו היה צורך בתמיכה מועטה מתחת לברכיים וגליל הונח מתחת לקרסוליים. אלון בחר להפנות את ראשו שמאלה כלומר להניח את לחי ימין על השולחן ואת שתי הידיים למעלה לצידי הראש. ניצלתי את בחירתו זו להבהרת אפשרויות שונות – כיוון הראש ומנח הידיים על מנת לעמוד מקרוב יותר על רגישותו ויכולת ההבחנה הקינסטטית שלו. בחרתי בתנוחה זו מהסיבות הבאות:

התנוחה הייתה קרובה לתנוחה בה הוא היה בתרגול הפיזיוטרפי, אך התמיכה בחזה ובראש נתנה סיכויים גדולים יותר להבחנה בעבודה המיותרת של הזוקפים כנגד עבודת הכופפים המתמשכת. התמיכה – כתחליף למאמץ, תאפשר לברר יחסי גומלין סינרגיסטים יותר פונקציונאלים בין הזוקפים והכופפים.

בחינת ההקשרים האלכסוניים שיאפשרו לעקוף את תבניות הנגד שזיהיתי בתנועה במישור החיצי(שבו גם בפיזיוטרפיה הפעילו אותו בצורה חוזרת ללא תשומת לב לעבודה האנטגוניסטית).

תנוחה מאפשרת הבהרה תחושתית קניסטטית באמצעות הידיים לאורך עמוד השדרה (המחשה קינסטטית המשלבת את התחושה/מגע והפרופריוצפטי עם הזמינות לתנועה יחסית בחוליות השדרה).

במצב זה כל תנועות אגן הירכים תהיינה תנועות יחסיות צמידות לגבי מרבית התבניות התנועתיות המורגלות של התלמיד.

בתוך התנוחה כשהראש פנה שמאלה יד שמאל הייתה ליד הפנים ויד ימין למטה לאורך הגוף(בחירתו של אלון בנוחות הגדולה יותר), עברתי לאורך התעלות, משני צידי הזיזים האחוריים(מניפולונים בודקים) להתרשמותי ולהמחשתם לאלון, והבחנתי בטונוס מוגבר של השרירים הזוקפים. דרך הזיזים, משני צידיהם, בחנתי גם את תנועת חוליות הגב ימין/שמאל ביחס להפניית הראש.

אלון גילה מעורבות בהבחנה ברמה התחושתית וגם ברמה הטופוגרפית. בישיבה מאחור, דרך הרכסים האחוריים של עצמות הכסל, ניתנה הצעה למעבר כוח מלמטה למעלה. הבחנתי בבלימת התנועה כבר בחלקים המקורבים למקום הפעלת הכוח(במובן הפיזיקלי) שהעיד על רמת הגיוס השרירי שעיכב את מעבר התנועה לאורך השלד. כל זה נעשה בעדינות רבה שיוכל לשמש גם כתנועת התייחסות(Reference Movement), שתשקף קבלה(Exeptence) ע"י התלמיד בשלב מאוחר יותר. באלכסון – בהתאמה להפניית הראש, דרך עצם הכסל השמאלית החוליות והצלעות "דחיפה"(Compression) לעבר מרכז הגוף והשכמה הימנית ובחינת ההקשרים האלכסוניים.

הפניתי את תשומת ליבו של אלון לתחושת ההתארגנות של השלד והרחבתי את דימוי הפעולה שלו תוך התייחסות לשלד ולמרחב קרי גם לנקודות ההשענות על השולחן.

עם הבהרת הקשרים האלכסוניים הפרוקסימלים יותר של האגן עם הצלעות התחתונות התבהרו קשרים אלכסוניים במעלה השדרה לכיוון בית החזה העליון. התבהרה השפעת תנועת האגן על המשכיות התנועה לאורך עמוד השדרה. הבהרה נוספת נעשתה מכיוון הראש בדחיסה(Compression) דרך C7. בעזרת הפניית הראש מצד לצד התבררו נקודות השענות משתנות והובהרו אפשרויות שונות של גלגול האגן ביחס לסיבוב/הפניית הראש פעם דרך הקשתות והמבט כלפי מעלה ופעם דרך מבט לבטן עם אפשרויות שונות של גלגול האגן. כל זאת, תוך שימת לב למעבר היעיל של התנועה דרך השדרה והשתתפות הפרופורציונאלית של מרכז הגב. להבהרה נוספת הנחתי את הידיים תחת הצלעות התחתונות להבחנה בשינויים בהשענות. בשלב זה התברר לאלון באופן חדשני יותר תחושת ההשתתפות המרכזית של הגב ביחס לתנועת הראש והאגן(הרחבת אופן התפקוד מביאה להתפתחות הדימוי העצמי קרי נכונות לבצע דגמי פעולה נוספים).

הוצאתי את הגליל וביקשתי מאלון לקום בהולכת האגן לאחור לכיוון העקבים(ישיבת כובסת) בהבחנה בקימור הגב/יחסי ראש אגן, ואח"כ לעמידה על כפות הרגליים/עמידה זקופה.

שאלתי את אלון כיצד הוא מרגיש והוא אמר: "גבוה יותר". יכולתי לחוש בנינוחות שליוותה את דיבורו ובהתארגנות השלדית החדשה. ביקשתי מאלון לטייל מעט בחדר ולשים לב להרגשה.

את המשך השיעור בחרתי לעשות כ-ATM מהסיבות הבאות:

הרגשתי שזה הדבר שישרת את הלמידה של אלון באופן המלא ביותר מתוך ההרגל של מעורבות בשיעורי תנועה כלומר לנוע עצמאית.

אינטגרציה נוספת ל-FI

זמן לתקשורת מילולית הערות על השיעור ובנוגע לשיעור, הבהרת רעיונות ואמצעים.

רצף של תנועות "כשיעורי בית", ככלי משחק, לקבל תזכורת על הארגון והקלות האפשריים.

היכרות עם תהליך הגילוי – אאוריקה.

בחרתי כמסגרת את שיעורו של משה פלדנקרייז מאלכסנדר ינאי 1L2T30 – גלגול באחיזת השוק על הצד, מתוך מחשבה על העמקת הקשר בין הראש והאגן והשימוש האפשרי בגב כולו.

ביקשתי מאלון לשכב על המזרון על צידו הימני באחיזת השוק השמאלית ושם להרים את רגל שמאל ולהורידה חזרה. אלון פרש את ההנחיה בכך שבהרמת הרגל האגן התגלגל לאחור וכמו כן הכתף השמאלית והראש. נעמדתי לפני אלון כך שרגלי הימנית נוגעת בברכיו המונחות אחת על השנייה וביקשתי ממנו להרים את הרגל כך שלא יאבד המגע שלו עם הרגל שלי. הפנתי את תשומת ליבו לתנועת האגן בהרמה באופציה הזו אשר דוחפת דרך האגן לכיוון הראש. עבור אלון הבירור העצים את הקשב ועורר את הסקרנות והוא אמר: "עכשיו אני מבין לאיזה אבחנות אתה מתכוון." תגלית!

אחר כך אלון הרים את הרגל עם הרמת הראש וגם תנועות נדנדה על הצד. תנועות צידיות במישור החזיתי.

שכיבה על הגב, בירור מה נשתנה.

תהליך דומה נעשה גם על הצד השני.

שוב על הצד הימני באחיזה כנ"ל בירור יחסי ראש ברך שמאל במישור החיצי ביחסים האפשריים. כפיפה והקשתה.

מה עושה הגב. שינוי האחיזה לקרסול.

על הצד ליישר את רגל ימין למטה, אחיזה בשוק השמאלית, גלגול אל הגב תוך קירוב הרגל והראש ואל הבטן בהרחקת הברך והראש(קימור וכיעור הגב). הפניית תשומת הלב ברמה השרירית, ברמה השילדית וביחס למרחב. עסקנו בבירור האפשרויות בחזרה מהבטן אל הגב, והשימוש בעיניים כמובילות התנועה "לעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי את הקשה לקל ואת הקל לפשוט נוח ואלגנטי" Esthetically Pleasing – זה מה שתפס את אלון, הרעיון התקבל.

פגשתי את אלון עוד פעם אחת, הפעם הוא התלווה לאימו שבאה לשיעור FI.

אלון היה להוט להראות לי את המיומנות שרכש בגלגול מהגב לבטן וחזרה.

אחרי שהראה לי זאת חשתי שדרכת קושי/מורכבות גדולה יותר עשויה להתקבל(Exeptence) ולכן ביקשתי מאלון לאחוז את שני הקרסוליים בשכיבה על הגב בהרמת האגן ולחפש כיצד להתגלגל מהמצב הזה ימינה אל הבטן וחזרה ושמאלה. נתתי לאלון את הזמן לחפש ולהיזכר ברעיון הקלות והאלגנטיות בתוך דרגת קושי נוספת, וכמו שפלדנקרייז תיאר בספרו "העוצמה האישית"/פרק 13 – האמצעים העומדים לרשותנו: "התקדם בכל האיטיות וקח לך את הזמן הדרוש עד שיהיה מובטח לך כי הרגשתך תואמת את המציאות כלומר שאנשים אחרים יכולים להבחין בתנועותייך את כל הנקודות החשובות שצויינו לעיל. אז תדע מה טעם להרגשה שביצעת פעולה נכונה, מצוייד בקנה מידה זה, צא ולמד כיצד לקום על רגלייך, לעמוד, לדבר, לאכול, להתעלס, לעבוד, להפריש, ולחשוב". אלון היה שבע רצון.

במשך הזמן שמעתי מאמו של אלון כי הוא הצטרף לבית ספר לקונג פו וזה הפך למרכז חייו כדרך לתרגול "פנימי". זה הזכיר לי תיאור של משה על למידת ג'ודו:

"For Judo does not teach so many tricks but rather inculcates in the mind and body a special sense of balance and action…"