למה חשוב לשחק קלאס
גיל קונל; שריל מקארת’י (Gill Connell; Cheryl Mccarthy – Moving Smart Blog); תרגום - באדיבות ניצן סמולר
http://movingsmartblog.blogspot.co.il/2012/06/why-hopscotch-matters.html
קלאס היה אחד המשחקים האהובים עליי כילדה וכך הדבר גם כיום. למעשה, קלאס מוכיח אחת מהתיאוריות שלי, שדבר שילדים נהנים ממנו הוא גם טוב להם (ברוב המקרים).
להלן הניתוח שלי, בהתאם לרעיון משחק ילדים/עבודה כמשחק (Child-At-Play/Play-At-Work), של המשחק הקלאסי הנצחי, או 11 סיבות מצוינות לצאת לקנות צבעי גיר כבר היום!
ניתור = קו אמצע התפתחותי
משחק ילדים. ילדים מקבלים תחושה טובה בתזוזה, וכאשר הם מרגישים טוב, הם רוצים לעשות זאת שוב ושוב... בדיוק כפי שנדרש במשחק הקלאס.
משחק כעבודה. תאמינו או לא, ניתור על רגל אחת זו אחת התנועות המורכבות ביותר שגוף האדם מסוגל לבצע. המונח הטכני לכך הוא תנועה הומולטרלית (homolateral movement), והגדרתו היא כשאחד מצידי הגוף נמצא בתנועה בזמן שצידו השני של הגוף אינו בתנועה. אצל ילדים, ניתור מציין התפתחות מתוחכמת בקואורדינציה גופנית ושיווי משקל וכן והתפתחות קוגניטיבית. כך שככל שילדך משכלל את הקואורדינציה הגופנית שלו, הוא גם בונה מסלולים עצביים חיוניים במוח. אלו אותם מסלולים שבבוא היום יהפכו למוליכי פעילות מוחית שמאלית/ימנית כגון יצירתיות, הגיון, ו-ויסות עצמי.
לא לדרוך על הקווים = שליטה גופנית
משחק ילדים. לא! אל תקפצו על הקווים! על אף שאנו חושבים שילדים לא אוהבים כללים, כללים מספקים את האתגר שהופך משחקים כגון קלאס לכל כך מהנים!
עבודה כמשחק. כמה שכיף לנתר, זה די קל ברגע שקולטים את העניין, אלא אם יש משהו שמפריע. זה בדיוק המקום שבו המכניקה של קלאס היא כל כך מבריקה, כיוון שהיא מאלצת את הילדים לנתר, לקפוץ ולעצור בשליטה מכוונת. לכן משחק הקלאס מצויין כמסייע בפיתוח שליטה עצמית אצל ילדים.
עצור והתחל = קצב הגוף
משחק ילדים. העניין עם ניתור הוא שכדי להשתפר, יש לשמור על קצב קבוע. קלאס מאפשר לילדים לתרגל ניתורים, ועל ידי כך מסייע להם במציאת הקצב שלהם. אף יותר מכך, כללי המשחק דורשים מהילד להפסיק לנתר, לעשות משהו אחר, ולהתחיל שוב. זהו התרגול הטוב ביותר לפיתוח קצב.
עבודה כמשחק. תחשבו על קצב הגוף כעל מטרונום פנימי... “הקצב” התמידי לפיו אנו מזיזים את גופנו, אשר בתורו מסייע בפיתוח שורה שלמה של כישורים ויכולות אחרים מעבר לתנועה. לדוגמה, קצב גוף מקדים את רכישת השפה ומסייע לילדים לשמוע ולהפנים דפוסי דיבור אשר בתורם מסייעים לפיתוח הזכרון. לדוגמה, מה שעולה בדעתי כשאני אומרת e-i-e-i-o.
זינוק = כוח השרירים
משחק ילדים. אחרי שהילד התמודד עם ניתור, מגיעה תנועת הזינוק, שגם היא משמעותית במשחק הקלאס. ככל שהמשחק מתקדם, לעתים קרובות הילדים צריכים לדלג מעל לשתיים או יותר משבצות בבת אחת. הדבר קשה עם שתי רגליים. אך בקלאס הקפיצה היא על רגל אחת, וזה דורש המון כוח.
עבודה כמשחק. כוח בונה סיבולת גופנית, כמובן, אבל אף יותר מכך. כאשר ילדים צעירים דוחפים עצמם להגיע להישגים גופניים חדשים, המוח קולט תחושות אלו ומכין עצמו לאתגרים גדולים אף יותר בתחומי חיים ולמידה אחרים. לדוגמה, בהתמודדות עם בעיה מתמטית קשה – לילדים שמבינים את המאמץ שנדרש כדי לזנק יש סיכוי טוב יותר בהתמודדות עם הבעיה.
עמידה על רגל אחת = איזון
משחק ילדים. תור טיפוסי בקלאס נראה כך: זריקה... עמידה... ניתור... עצירה... התכופפות... הרמה... התיישרות... זינוק... קפיצה... ניתור... ניתור... נחיתה... הסתובבות... וחזרה על הכל. עכשיו עשו כל זאת על רגל אחת,זהו מבחן אמיתי באיזון!
עבודה כמשחק. איזון הוא אבן בניין חיונית בכל תנועה גופנית, וכן בכל צמיחה קוגניטיבית, רגשית וחברתית. באופן מתוחכם, קלאס נועד לאתגר את תחושות האיזון והכיוון של ילדים.
משבצות = מודעות מרחבית
משחק ילדים. המשבצות הידועות במשחק הקלאס מקבעות את אזור המשחק, מגדירות את הכללים, ומייצגות את האתגר.
עבודה כמשחק. כיום, לעתים קרובות למדי, אנו מעודדים ילדים “לחשוב מחוץ לקופסה” או “לצבוע מחוץ לקווים”. אלו דימויים נהדרים לחשיבה ופתרון בעיות יצירתיים, ואני לגמרי בעדם. אך לעיתים קופסאות וגבולות נחוצים בכדי לסייע לילדים בפיתוח מיומנויות בסיסיות. וקלאס הוא אחד מאלה. לפיכך, על ידי התאמה למשבצות שבאזור המשחק ילדים מפתחים מודעות מרחבית אשר מסייעת להם להבין את "מקומם" בעולם, ויתרה על כך, כיצד העולם "בנוי"... בדיוק כמו המשבצות שבמשחק הקלאס.
זריקת אבנים = תיאום עין / יד
משחק ילדים. המשחק מתחיל בזריקת אבן על משבצות הקלאס. אי אפשר לשחק עד שזריקת האבן נעשית כראוי, מה שהופך את משחק הקלאס לתמריץ טבעי להתפתחות תיאום עין / יד.
עבודה כמשחק. התחלה צנועה זו היא למעשה מבחן הבוחן את יכולתו של הילד לראות מטרה בעיניים ולתרגם ידע זה לתנועת זרוע ויד לקביעת המטרה וכמות הכח הנדרשת כדי להגיע למטרה זו. זוהי עבודת תיאום עין / יד בפעולה, למרות שאנו לא רואים את כמות החישובים המתרחשים בין הגוף והמוח. וכמובן, המטרה משתנה בכל תור, מתרחקת יותר ויותר, ומאתגרת את הילד ביכולתו לבצע התאמות קטנות – אך חשובות – לשמירה על הדיוק.
הרמת האבן = שליטה מוטורית עדינה
משחק ילדים. ההישג הוא חלק מכל תור. ההישג מיוצג על ידי איסוף האבן שלך ממשבצות הקלאס. אבל קלאס אינו מקל על הקטנטנים, וזה חלק מהכיף!
עבודה כמשחק. העצירה על משבצות הקלאס על רגל אחת היא קשה מספיק. הכללים דורשים מהשחקן להתכופף ולהרים את האבן שלו. הדבר דורש שליטה רבה בגוף וריכוז. אבל משחק הקלאס מוסיף עוד פרט – שליטה עדינה בשרירי האצבעות כדי להגיע לאבן ולהרים אותה.
אסטרטגיה = רצף פעולות וסדר עדיפויות
משחק ילדים. בגלל שפני המשחק משתנים בכל תור, נדרש מהילדים להבין איך לגשת למשחק בכל פעם מחדש... ניתור, ניתור, זינוק, קפיצה, ניתור, עצירה, וכו'. איזה כיף!
עבודה כמשחק. תכנון ובניית אסטרטגיה הם כישורי חיים הנלמדים דרך משחק. אבל בניגוד למשחקי לוח נטולי תנועה, משחק פעיל כגון קלאס מאפשר לילדים לממש את תכנונם מבחינה גופנית תוך כדי פיתוח כושר הסתגלות מהיר.
החלפת תורות = התפתחות חברתית
משחק ילדים. קלאס הוא מעין “מדורת שבט” נהדרת לילדים. הכללים הפשוטים, החוזרים על עצמם מקלים על הילדים בתהליך הלמידה והמשחק וכן במעורבות במשחק גם כשזה לא תורם.
עבודה כמשחק. חברויות מתחילות במגרש המשחקים מאחר וחוויות חברתיות "ילדותיות" כגון קלאס מייצרות מסגרת ללמידה על יחסים הדדיים.
זכייה / הפסד = פיתוח אופי
משחק ילדים. כאשר משחק הופך לתחרות קלה, ילדים נוטים באופן טבעי להשתדל ולהשתפר. אף אחד לא צריך לעמוד בצד ולעודד אותם. הדחף האנושי הטבעי להצליח הוא התמריץ היחיד הנדרש כדי שיתאמצו יותר.
עבודה כמשחק. כאשר ילדים מפתחים התנהלות ספורטיבית נאותה, הם מפתחים את הכישורים והמיומנויות שיידרשו להם לפיתוח גישה מאוזנת לחיים. כיוון שבסופו של דבר, זכייה היא נהדרת אך הפסד בונה אופי.