פלדנקרייז ומחקר

במסגרת עבודתי כמדריכת פלדנקרייז בשיר"מ (שירותי רפואה משלימה- אסף הרופא)
נתבקשתי לערוך מחקר לשיטתנו, שבה נוכיח את יעילותה של השיטה. בחרתי להציג את
בעיית העקמת בגיל הנעורים כדי להדגיש את הצד הלימודי- חינוכי של השיטה.
 
מטרת המחקר:
בדיקת שינויים במצבי עקמת אצל ילדים בגילאים 10-17 שנים אחרי התנסות פעילה
בשיטת פלדנקרייז.
שבעת הילדים נבחרו ע"י רופא אורטופד, מומחה לבעיות גב ועמוד שדרה, שבדק וצילם
את הילדים לפני ואחרי ההתנסות.
 
מהלך המחקר:
משך חדשיים קבלו ממני הילדים שני שיעורי FI בשבוע. הם התבקשו להמשיך בבית
בשיעורי A.T.M שתאמו את השיעור הראשון שנערך בשיר"ם.
 
מטרת תכנית הלימודים של ההתנסות:
I. שינוי בהרגלי התנועה.
II. שינוי בהרגלי היציבה- בעמידה, ישיבה ושכיבה.
III. שינוי המודעות הגוף, סימטריה.
VI. הגדלת טווח התנועה בעמוד השדרה והגמשתו.
בכל אחד מהשיעורים היתה מטרה עיקרית ושולבו גם המטרות האחרות.
 
דוגמאות:
1. שיעור של פיתוח מודעות הגוף:
הועבר שיעור על הבטן שבו הודגמה העקמת ואי השיויון בין גוף ימין לשמאל.
התלמיד התבקש לשכב על הגב בתחילת השיעור, באמצעו ובסופו ולהבחין בשינויים.
תוצאה: כל הילדים היו מופתעים מהתחושה החדשה של סימטריה בגופם.
2. שינוי הרגלי יציבה- A.T.M על כפות הרגליים בעמידה. הילדים התבקשו לבדוק איך הם
עומדים, על איזה חלק בכף הרגל, להעביר משקל מכף רגל אחת לשניה, להרגיש איך
העברת המשקל משפיעה על האגן, על השכמות, הכתפיים, עמוד השדרה והראש.
תוצאה: השינוי היה דרמטי. בתום השיעור עמדו הילדים "ישר" יותר והרגישו את
ההבדל.
3. שיעור ברכיבה על כסא:
נבדקה יכולת התנועה בזיקוף ובכיפוף דרך הנעות האגן והקשתת עמוד השדרה: השתפרה
התנועה לצדדים, קדימה ואחורה.
 
בכל שיעור היתה התיחסות אל כל מרכיבי הפעולה: תנועה, תחושה, הרגשה, מחשבה.
בתחילה רציתי לבנות תכנית מובנית ומוגדרת שכל הילדים יקבלו אותו שיעור בכל פעם,
אך כפי שידוע כל ילד הוא יחיד ומיוחד ולכן התאמתי לכל ילד שיעור בהתאם לצרכיו
ולהתקדמותו. המטרה המשותפת לכל השיעורים היתה שיפור הפונקציות שהזכרתי
קודם. בתום ההתנסויות חזרו הילדים לביקורת אצל רופא.
 
הממצאים הרפואיים:
א. בצילום חוזר של עמוד השדרה-
אצל 3 תלמידים לא חל כל שינוי בצילום,
אצל 3 תלמידים חל שינוי של 2-3 מעלות,
אצל תלמיד אחד חל שינוי של 4 מעלות
ממצא זה כשלעצמו אינו מובהק סטטיסטית.
ב. בהסתכלות על היציבה, כל התלמידים, ההורים וצוות שיר"מ ראו שינוי ביציבה.
III. בהרגשת התנועה ע"י התלמידים, כולם חשו שינוי משמעותי בתנועתם בחיי היומיום.
 
סיכום והמלצות:
מחקר זה נחשב למחקר מקדים TEST) ERP). משך המחקר היה קצר מדי מכדי
להראות שינוי משמעותי בצילומי עמוד השדרה. השינוי המשמעותי ביציבה, בתנועה
ובהרגשת התלמידים, מצריך מחקר נוסף לתקופה ארוכה יותר, שבה יבדקו בדיקות
מדעיות של יציבה, תנועה ודימוי הגוף. רצוי לאחר כחצי שנה לבדוק שוב את קבוצת
התלמידים שעברה את הסדנא בבדיקה פיסיקלית וצילום רנטגן, ולראות האם חל שינוי
נוסף ביציבה, בתנועה ובצילום עמוד השדרה.