תיאור מקרה מאתר ליאור פסח

נכתב על ידי: ליאור פסח

 גירוי קינסתטי בשיעור FI מחזיר למודעות חוויות חיים שהודחקו

מאת ליאור פסח

 

אני נדהם כל פעם מחדש כאשר תוך כדי FI , מתגלים אצל התלמיד זכרונות מודחקים של כאב או חרדה עתיקת יומין. רציתי לחלק איתכם ולשמוע- האם גם אצלכם זה קורה?

 

נחום (שם בדוי) הגיע אלי בהמלצת רופאו. הוא סבל כאבים קשים בירך, שהפריעו לו לעלות ובעיקר לרדת במדרגות. הכאבים הקשו עליו להתכופף, לגרוב גרביים ולקשור את שרוכי נעליו. הוא היה צריך להעזר באשתו.

באחד השיעורים הראשונים הנחתי גליל תחת ברכיו. נדהמתי כאשר השוק והעקב נשארו תלויים באויר, בלי שנחום הבחין בדבר. במהלך השיעור הוא הניח את העקב הימני, אבל עקבו השמאלי נשאר זמן רב באויר בלי יכולת נחיתה. נחום, שהיה קשוב מאוד לגבו ולנשימתו, לא נטרד כלל. הנחתי תמיכה לרגלו השמאלית כדי שגם היא תנוח. לא כך היה. שום דבר לא שכנע את הרגל הסוררת לנחות ו"לנוח על משכבה".

לאחר זמן מה, במהלך השיעור, נרגעה והתרחבה הנשימה. בית החזה "התרכך". רק אז צנחה לה הרגל וגם אני יכולתי לנוח מעט ולנשום לרווחה. נחום סוף סוף שם לב. הוא אפילו נהנה מההקלה ומיכולתו להניח את משקל הרגל: "לפני 20 שנה" שח לי נחום, "נותחתי בברכי. הרופא ציוה עלי לכופף ולישר את הברך. אחרי הניתוח לא יכולתי אפילו לחשוב על הזזת הברך. הרופא לקח מצית וצרב את רגלי. מכאב הצריבה הברך זזה...". "מעניין", אמר נחום, "כבר זמן רב עבר מאז ושכחתי מזה, מעניין אם זה קשור?..."