אין קשר בין שכמה לעקמת

נכתב על ידי: יעל קונש

אין קשר בין שכמה לעקמת.

תאור מקרה מאת יעל קונש

 

לר', אישה כבת שלושים יש עקמת קמורה ימינה. היא מתלוננת על כאבים מתחת לשכמה ימין ומפריע לה שהיא עקומה.

בתחילת השיעור אני מבקשת ממנה לשבת על המיטה עם הרגליים על הרצפה.

היא יושבת באופן ברור על עצם המושב השמאלית.

אני מנסה לגלגל את האגן מצד לצד בעזרת כפות הידיים שלי התומכות את האגן שלה משני צדדיו.

היא יודעת לאפשר את העברת את המשקל שמאלה.

לצד ימין זה לא הולך.

בהמשך, כשהיא שוכבת על הגב, ניכר הבדל גדול בין השכמות ובית החזה בשני הצדדים. צד שמאל פרוס באופן טוב יותר על המיטה בעוד שכמה ימין ובית החזה מורמים והחזה נראה מגולגל שמאלה. הראש פונה גם הוא שמאלה.

 אני מבקשת ממנה להעמיד רגלים, לשלב ברך שמאל על ימין ולהטות את הברכיים שמאלה. באותו זמן אני מניחה את היד על חלקים שונים של שכמה ימין ומלווה את תנועתה

ואח"כ בברך ימין מעל שמאל להטות את הברכיים ימינה. אני מניחה את היד על חלקים שונים של שכמה שמאל ומלווה את תנועתה.

הבדלים בין הצדדים ברורים. בעוד שכמה שמאל מגיבה גם להטיית הרגלים ימינה וגם להטיית הרגלים שמאלה, שכמה ימין לא מחליקה ע"ג הצלעות ולא נמשכת או נדחפת ע"י האגן לא בהטיית ימינה ולא בהטייה שמאלה. ר' מבחינה בהבדלים.

 

ואז עוברת לי מחשבה חדשה בראש: מה הקשר בין שכמה לעקמת? אין קשר! החיבור הגרמי היחידי של השכמה הוא לעצם הבריח. כל שאר הקשרים שלה לשלד הם באמצעות שרירים כך שאין שום סיבה שהיא לא תוכל להחליק באופן חופשי על גבי הצלעות, לכל הכיוונים ששכמה יכולה להחליק אליהם גם כשהצלעות בולטות הרבה ימינה.

 

אני משתפת את ר' במחשבה שלי ואומרת: את יודעת, אין קשר בין שכמה לעקמת. העקמת לא צריכה להגביל את תנועת השכמה. היא מופתעת מאד ואומרת: "מה באמת?"

 

אני מסבירה לה איך בנויה השכמה ואיך היא מחוברת לשלד ומבקשת ממנה לשכב על הבטן.

זה לא השיעור הראשון של ר' ובשכיבה על הבטן, כשמשקל הגוף אינו מונח על השכמות, תוך זמן קצר ומעט התערבויות השכמות, מחליקות באופן חופשי לכל כיוון.  ר' מבחינה בזה.

 

אני מבקשת ממנה לחזור לשכב על הגב.

השכיבה נראית אחרת לגמרי עכשיו. שכמה ימין נפרסה על המיטה וקשה להבחין שעל המיטה שוכבת אישה עם עקמת.

ושוב היא מטה ברכיים שלובות פעם לצד אחד ופעם לצד שני. הפעם השכמה הימנית מחליקה ברכות ע"ג הצלעות ובאלגנטיות רבה נמשכת באלכסון שמאלה כשר' מטה את הברכיים שמאלה.

 

אני מבקשת מר' לשבת.

היא אומרת בהפתעה ובשמחה: "אני ישרה"

אני מפנה את תשומת ליבה לכך שעכשיו היא יושבת על שתי עצמות המושב.

אני מגלגלת שוב את האגן מצד לצד בעזרת כפות ידי, והפעם היא יודעת להעביר את המשקל גם לצד הימני ללא כל קושי.