יציבה נכונה ויציבה דינמית
במה תורמת לנו "היציבה הנכונה"? ומה המשמעות של יציבה דינמית?
העובדה הקבועה ביותר בחיים היא שהכל משתנה
תרגיל להבנת המושג "יציבה דינמית" – משימה לשניים.
התרגיל הוא לשני אנשים, כך שעליך לקחת לך בן-זוג. הכן לך נייר ועט לרישום ממצאיך.
א. דירוג היציבה
הנחה את בן זוגך לעמוד בצורה הכי נוחה וקלה בשבילו, מבלי לשנות שום דבר. הבט עכשיו בציור 1, שבו מתוארת "יציבה נכונה" שנקבעה בהתאם לחוקי המכניקה, הפיזיולוגיה והאנטומיה של הגו. השווה בין האופן שבו בן-זוגך עומד לבין היציבה האידיאלית. דרג את יציבתו של בן-זוגך בסולם 10-1, כאשר מס' 10 מבטא יציבה מעולה, ומס' 1 – יציבה גרועה. תן שם מילולי ליציבתו של בן-זוגך. השתמש במונחים מגוונים ושונים, לדוגמה: זקוף, עקום, קמור, סימן שאלה, ישר כסרגל, גמיש, קפיצי, יציב וכו'.
ב. האם ניתן "לתקן" את היציבה?
אם היה בידך "לתקן" או לשפר את יציבתו של בן-זוגך מה היית עושה? עצב בעזרת ידיך ובאמצעות הנחיות מילוליות את בן-זוגך. עשה זאת בעדינות ותוך כדי הקשבה לתגובותיו. הזז והנע חלקים שונים בגופו, כדי ש"יתאים" לתיאור של "יציבה אידיאלית"?. אם אחד משניכם מתעייף במהלך התהליך נוחו מעט, ואחר-כך המשיכו במשימה. שים לב לאורך הכללי של הגוף, למיקום הראש והכתפיים ביחס לעמוד השדרה, למידת הקיעור בצוואר, למיקום הכתפיים ביחס לראש וביחס לבית החזה. הבחן באופן שבו תלויות הידיים ומרחקן מהגוף, אורכן, האם הוא זהה? ומה גובה הכתפיים, האם הוא שווה? האם הכתפיים שמוטות לפנים, או משוכות לאחור? שים לב אם קיימים קימורים וקיעורים בגב, באלו אזורים הם נמצאים, והאם הם מחולקים באופן פרופורציונלי, או שיש אזורים מובלטים יותר או פחות? איפה האגן ממוקם בחלל וביחס לכתפיים לראש ולרגליים? באיזו צורה האגן תומך את עמוד השדרה ואת הראש? בדוק את מצב הרגליים, גודל הפיסוק, חלוקת משקל הגוף על הרגליים, האם האדם נשען על רגל אחת יותר מאשר על השנייה, על החלק החיצוני או הפנימי של כף הרגל, האם הוא דורך יותר על העקב או על האצבעות? שים לב למיקום הבטן והישבן ועוד. לאחר שתסיים "לעצב" את בן-זוגך ותרגיש מרוצה מיציבתו "המושלמת" קח את שעונך ומדוד את פרק הזמן שבו הוא יוכל להתמיד בעמידה זו. בדוק האם הוא ממשיך לנשום ברציפות, האם נראה לך שנוח לו? האם עיניו רגועות, או קבועות? הבחן במידת המאמץ הדרוש לו לעמוד כך ללא שינוי.
ג. כיצד יציבה זו תשרת את האדם לתנועה?
בקש מבן-זוגך שיישאר כך "מעוצב" ב"יציבה האידיאלית", ובתוך כך יתחיל ללכת, לרוץ, לקפוץ, לפנות, להביט ימינה ושמאלה. שים לב האם תנועתו רכה וזורמת או מקוטעת ומלאת חששות? האם התנועה נראית לך נוחה ומתאימה לאופיו של האדם, או שהיא נראית מאולצת ומאומצת? האם נשימתו רציפה או שנפסקה במהלך התנועה? האם נראה לך שאדם "אידיאלי" זה מוכן לפעולה יומיומית? איזו כמות של אנרגיה הוא יצטרך, לדעתך, להשקיע בכך? הנחה את בן-זוגך לחזור לעמידה נוחה ורגילה, שים לב האם השינויים שביצעת בו בזמן התרגיל נספגו ונשמרו, או שאותו אדם חזר לתבנית העמידה המקורית שלו. בוודאי הבחנת שלבן-זוגך יציבה אופיינית שאינה קלה לשינוי, ובעצם, אם תסתכל סביבך, תבחין שלכל אדם יש תבניות התנועה האופייניות לו. לכל אדם יש אופן בו הוא יושב, כותב, לוחץ ידו לשלום, מחבק, עומד, הולך ורץ. אלו הם הרגלים תנועתיים שנרכשו לאורך שנות התפתחותו בהתאם למבנה, לתורשה, לסביבה, לניסיון החיים, למעמד, לדימוי הגוף שלו. שים לב עד כמה יציבתך שונה בזמן שאתה נוכח בהרצאה מאלפת בנושא מרתק, לעומת יציבתך כשאתה צופה בטלוויזיה בתשדיר משעמם. שים לב לשינוי ביציבתך כשאתה עושה את עבודתך כמחויבות, לעומת כאשר אתה מתייחס לפעולותיך כאתגר, כהזדמנות חיים מעניינת, ומבצע אותן תוך התלהבות. היציבה שלך תלויה גם במבנה שלך, ומתייחסת אליו.
יציבתו של אדם בעל עקמת (סקוליוזיס) שונה מיציבתו של אדם הסובל מכאב גב תחתון ומהקרנות לרגל, בעקבות פריצת דיסקוס. האם הם מסוגלים ליציבה טובה?
לרוב, אדם המתמיד בתנוחה סטטית אחת מסוימת לאורך זמן מתעייף, נשימתו משתבשת, ומתגלים אצלו סימני אי-נוחות, עומסים, ומאמצים בחלקים שונים של גופו. בדוק את ממצאך לגבי בן-זוגך.אם תסתכל סביבך, על בן-זוגך, או אפילו על עצמך, תראה שכ-9 מתוך 10 אנשים אינם עונים אחר הדרישות של יציבה מעולה שדרוגה 10. רובכם בוודאי השתמשתם במושג של זקיפות או יציבה ישרה כדי להגדיר מילולית את אופן עמידתו של בן-זוגכם.זה לא מפתיע, מכיוון שרעיון הזקיפות כמודל ליציבה נכונה היה מאז ומתמיד מעין אכסיומה בנושא היציבה. אך בעצם, הזקיפות היא עוד רעיון חברתי בלתי בדוק שמתקבל ללא עוררין.רעיון זה מופיע בהתייחסותנו לנושא היציבה הנכונה, וכן מונח ביסוד הרגשתנו ביחס לעצמנו ולהתנהגותנו.
היציבה מנקודת מבט אנטומית
בהביטך במבנה עמוד השדרה, בציר השלד, תיווכח שהוא בנוי חוליות חוליות המונחות זו על גבי זו, ואינו מתמשך בקו ישר. יש בו מספר עיקומים: עיקום באזור הצוואר המופנה קדימה (לורדוזיס), עיקום באזור בית החזה המופנה לאחור (קיפוזיס), עיקום באזור המותניים המופנה קדימה (לורדוזיס), ובאזור הסקרום יש עיקום אחורי נוסף, קטן יותר (קיפוזיס). עיקומים אלו מאפשרים את התנועתיות והגמישות הרבה. קימורים וקיעורים אלו מעידים על עמוד שדרה בריא וחיוני. מי שאין לו עיקומים אלו, או שאינם נמצאים במקומם הרצוי (כמו בעקמת- סקוליוזיס), יש לו עמוד שדרה בלתי בריא הזקוק לאפשרות החדשה הטמונה בשיטת פלדנקרייז.
עמוד השדרה בנוי מ- 29 חוליות: 7חוליות צוואריות, 12 חוליות חזה, 5 חוליות מותניות, 5 חוליות העצה. לעמוד השדרה צורת "S” הפוכה. צורה זו מאפשרת לו למלא את תפקידו כתמיכה לראש ולגו. תמיכה יציבה שאין בה קשיחות. הדיסקוסים הבין חוליתיים (לוחיות הסחוס) מחברים בין גופי החוליות, והם גמישים מאד ומונעים את הזעזועים. הדיסקוסים והרצועות הארוכות מעניקים לעמוד השדרה אלסטיות רבה ומאפשרים לו לחזור לצורתו המקורית, לאחר סטייה שנגרמה לו על ידי עומס או מאמץ במקום מסוים זה או אחר לאורכו.
אם כן, מבט אנטומי מפריך את הרעיון שיכולה להיות אי פעם יציבה ישרה. אם תנסה באמת להיות ישר, עלולים להיגרם לך כאבים ונזקים.היציבה מנקודת מבט תפקודית
אני יכולה להגיד בוודאות שכשביקשת מבן-זוגך להתחיל להתנועע, מתוך מצב מאולץ זה של "יציבה אידיאלית", התנועה הייתה מסורבלת, לא ספונטאנית, לא רכה, לא קפיצית ותנועה הייתה מלווה באי-נוחות ובמאמץ.בתנועה מתרחשים:
א) העברת משקל.
ב) שינוי בפעולת השרירים על השלד.
ג) שינוי בארגון הגוף כיחידה שלמה.
אם אתה רוצה לחיות ביעילות, בכל תחומי חייך, לתפקד בכיף ובגמישות מחשבתית וגופנית: ללכת, לרוץ, לקפוץ, לתלות משהו, לתפוס חפץ, להתגלגל, לבעוט, לכדרר, לפנות, לרקוד, להרים משא, לנגן, לשיר, לחבק – אינך יכול להישאר במצב סטטי שכזה ואינך יכול להיות ישר. בתחום התפקודי אינך יכול להיות נייח או ישר. המושג "יציבות" מטעה, עד היום הוא הובן כעמדה סטטית, כמשהו לא נייד.אך יציבה כרוכה בשינוי ובתנועה .
בתפיסה הפלדנקרייזית היציבה היא דינמית. זוהי תפיסה ייחודית לשיטה זאת. היציבה הנתפסת כמצב נייד, מתייחסת לשינוי עמדה הדורש ארגון פנימי.לסיכום : ברר לעצמך ובדוק עם תלמידך האם תוכל לאפשר ליציבה להיות הדינמיקה הפנימית של תנועה ממקום למקום. האופן שבו המערכת שלנו מתארגנת על מנת לנוע בכל זמן שהוא ממערך גופני אחד למשנהו.
והדוגמאות הן רבות: מעבר מישיבה לעמידה, מריצה לניתור כדי לקלוע לסל. תפיסת היציבה כתהליך דינמי היא תפיסה חדשנית שפלדנקרייז זהה ולימד אותה בהבנה מתקדמת טרום זמנה. כמסלול שבו פעולה מתחילה ומסתיימת בדרך היעילה ביותר ללא התנגדות פנימית או התגייסות מיותרת ו/ או עצירת נשימה. התנועה מתבצע תוך השקעת מינימום האנרגיה הדרושה להשלמת הפעולה ומילוי יעודה.
יציבה היא היכולת לעבור ממצב גופני אחד למשנהו בצורה חופשית ובלתי מופרעת.
יציבה פרושה: להיות מוכן לפעולה.שינוי צריך לבוא מבפנים
מניסיוני בעבודתי עם מגוון רחב של אנשים, אוכל להעיד, שכשמנסים "להלביש" על מישהו, לכפות עליו, בעזרת ידיים או באופן מילולי, צורת "יציבה אידיאלית" שאינה שלו, זה פשוט לא הולך. התוצאה של תיקון יציבה שכזה הינה עמידה או ישיבה מאולצת, מאומצת וחסרת נוחות של האדם. לרוב, לא יוכל האדם להתמיד לאורך זמן בתנוחה זו, עיניו יעשו מקובעות והוא יעצור את נשימתו. לאחר מספר רגעים בתנוחה מאולצת זו, יחזור האדם לתנוחתו הרגילה. בקיצור – הנחיה חיצונית, מילולית או תנועתית שכזו, אינה תורמת לשיפור היציבה.בכדי לשפר את יציבתו של אדם עליו לעבור תהליך פנימי הדרגתי ומתמשך שבו תתרחש למידה. עליו לספוג ולהטמיע במערכת העצבים את אשר למד ואת השינויים. כך יוכל לאמץ לעצמו צורות יציבה שונות ומגוונות, קלות ונעימות, ללא התנגדות או הפעלת מנגנוני הגנה.
שיעור קבוצתי ו/ אישי בשיטת "פלדנקרייז" מאפשר לאדם לעבור תהליך פנימי שכזה. תוך הקשבה עצמית, ופיתוח מעין "מראה פנימית". בתום השיעור עמידתו המתקבלת נעשית דומה ומתקרבת ל"יציבה אידיאלית". ארגון זה מתקבל ללא הנחייה וללא חוקים של "כיצד צריך לעמוד או לשבת", "איזו תנוחה נכונה או לא", או "מהו גב ישר או עקום". העמידה המתקבלת הזאת הינה חופשית ונוחה, אינה דורשת מאמץ, אנרגיה או עצירת נשימה. מארגון גופני שכזה יוכל האדם להתחיל תנועה מכוונת לכל כיוון שיחפוץ בו, ללא התארגנות או התגייסות שרירית- שלדית מיוחדת. התהליך הלימודי בזמן השיעור הוא כזה, שבמהלכו האדם הוא זה שיוצר את השינויים והשיפורים בעצמו, הוא מבצע, חש את תנועותיו ולומד.
הכותבת: רינת לוין, בעלת תואר שני בפרמקולוגיה ופיזיולוגיה, אסיסטנטית ומורה בכירה ומנוסה בשיטה.
אולי יעניין אותך גם
שיטת פלדנקרייז שמה דגש על יכולתו יוצאת הדופן של האדם (ביחס למינים אחרים) ללמוד ולפעול על-פי מה שלמד. מהו הלימוד עליו מדובר בשיטה, וקריאת המאמר במקור
Better Judo is a series of 5 articles, published from January 1948 until January 1949, which Dr. Feldenkrais wrote for the quarterly bulletin of the Judo Budokwai club.